תוספות הרא"ש על ברכות כ״ב

1 כר' אלעאי בראשית הגז. במתנות כהונה הזרוע והלחיים והקיבה דילפינן להו מהדדי בפרק הזרוע והלחיים דף קל"ו ע"ב:

2 כר' יהודא בן בתירא בטבילה. הקשה הראב"ד כיון דתקנת עזרא הוא היכי אתי ר' יהודה בן בתירא ומבטל לה, ותירץ דלא פשטה אותה גזרה בכל ישראל ואתא ר' יהודה בן בתירא והחזיק בידייהו וקראו על שמו:

3 ונחזי עזרא היכי תקון. לא מבעיא לן בכל דוכתא הכי אלא הכא ולקמן דף ל"ג ע"א גבי סדר הבדלה לפי שהוא דבר הרגיל בכל יום ובכל מוצאי שבת וכ"ע שייכי בהו ואין ראוי שיפול בדבר זה מחלוקת מה:

4 אבל לאחרים ארבעים סאה. שיש להחמיר לאחרים לפי שצריך לבאר דבריו ולהאריך יותר, ועוד דעיקר טבילה דאסמכוה אקרא היינו לאחרים דכתיב יום אשר עמדת וסמיך ליה והודעתם לבניך:

5 האי זבח רשעים תועבה הוא. נראה דהיינו במקום שהיה ראוי להסתפק ולתלות שיש, שם צואה ולכך פשע מתחלתו לכך תפלתו תועבה אבל אם אינו מקום שראוי להסתפק לא מיקרי זבח רשעים, ואם התפלל תפלתו תפלה ואין צריך לחזור ולהתפלל:

6 ממתין עד שיכלו המים וחוזר. פירוש הר"ר יוסף ב"ר משה דאפילו נפלו על בגדיו דכיון דעביד טיף טיף נבלעין מהרה, כדאמרינן לקמן דף כ"ה ע"א מי רגלים שנבלעו בבגד או בקרקע ואין בהם כדי להטפיח מותרין, ונראה דאפילו יש בה טופח להטפיח מותר דמדאורייתא אינו אסור אלא כנגד העמוד ורבנן הוא דגזור וכיון שכבר עומד בתפלה הוא לא גזור ואוקמיה אדאורייתא: